לוגו שקוף

|

הוועד המנהל

הועד המנהל של ור"מ הנו ועד העמותה והרשות הממונה על ניהולה וענייניה של העמותה, זאת במסגרת המדיניות שנקבעת בהחלטות האסיפה הכללית. בוועד חברים 24 נשיאי המכללות האקדמיות הציבוריות במערכת ההשכלה הגבוהה.

יו"ר הוועד המנהל הנה פרופ' רוזה אזהרי, נשיאת עזריאלי המכללה האקדמית להנדסה בירושלים, ויו"ר פורום המנכ"לים הוא ד"ר רפי אבירם מנכ״ל עזריאלי המכללה האקדמית להנדסה בירושלים.

חברי האסיפה הכללית בוחרים את יו"ר הועד המנהל בהליך מפוקח  המתקיים אחת לשנתיים בהתאם לתקנון העמותה.

קו מפריד

נשיאת עזריאלי המכללה האקדמית להנדסה יו"ר הועד המנהל

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית כנרת

קו מפריד

נשיאת המכללה האקדמית אחוה ​

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי ​

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית אשקלון

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית הרצוג

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית עמק יזרעאל

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית תל אביב יפו

קו מפריד

נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

קו מפריד

נשיאת המכללה האקדמית סמינר הקיבוצים

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית להנדסה בראודה כרמיאל​

קו מפריד

נשיא אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב

קו מפריד

נשיא המרכז האקדמי לב

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית הדסה ירושלים

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית ספיר

קו מפריד

נשיא המרכז האקדמי רופין

קו מפריד

נשיא האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית צפת

קו מפריד

נשיא המכללה האקדמית שנקר הנדסה. עיצוב. אומנות.

קו מפריד

נשיא בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

קו מפריד

נשיא האקדמיה המכללה האקדמית תל חי

קו מפריד

נשיאת המכללה האקדמית בית ברל

קו מפריד

נשיאת המכללה האקדמית בית ברל

צילום פנים של פרופסור רוזה אזהרי

פרופ' רוזה אזהרי

קו אדום מפריד

יו"ר ור"מ ונשיאת עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה י-ם

פרופ' רוזה אזהרי היא הנשיאה של עזריאלי- מכללה אקדמית להנדסה ירושלים והחל מאוקטובר 2022 מכהנת כיו"ר ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות – ור"מ. 

פרופ' אזהרי כיהנה כחברת המועצה להשכלה גבוהה במשך 8 שנים. במסגרת כהונתה עמדה בראשות ועדת המשנה של המל"ג להנדסה, מדעים ומקצועות הבריאות והיתה חברה בועדות שונות של המל"ג. כמו כן שמשה כחברה בוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג במשך 3 שנים. פרופ' אזהרי כיהנה בעבר כראש המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה וכסגנית נשיא לעניינים אקדמיים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל.

היא בעלת תואר ראשון בהנדסה כימית מהטכניון, תואר שני בכימיה ממכון וייצמן ותואר דוקטור להנדסה ביורפואית מהטכניון, ביצעה מחקר פוסט דוקטורט במחלקה להנדסה ביורפואית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב והיתה מדענית אורחת בתכנית הרווארד-MIT לבריאות, מדע וטכנולוגיה בקיימברידג' מסצ'וסטס בארה"ב.

פרופ' אזהרי היא ממיסדי האגודה הישראלית למתן מבוקר של ביו-חומרים ואף שימשה כנשיאת האגודה.
תחומי המחקר שלה כוללים שימושים של ביו-חומרים בהנדסת רקמות ובשחרור מבוקר של תרופות. 

קו מפריד

פרופ' אברהם שיצר

קו אדום מפריד

נשיא המכללה 

האקדמית כנרת

פרופסור אברהם שיצר, לשעבר מחזיק הקתדרה בטכניון להנדסת מכונות ע"ש ג'ימי בלפר, התמנה לתפקיד נשיא המכללה האקדמית כנרת באפריל 2023. טרם כניסתו לתפקיד שימש כדיקן הפקולטה להנדסה במכללה וכראש המחלקה להנדסת אנרגיית גז ונפט אותה הקים בשנת 2017.

את תאריו הראשונים קיבל מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון משם המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת אילינוי – אורבנה שמפיין. במסגרת עבודת הדוקטורט השתתף בפיתוח אחד המרכיבים של הדור השני של חליפות החלל לאסטרונאוטים – הבגד הפנימי לסילוק החום המטבולי של הגוף, שכלל ניסויי אנוש במעבדה. עבודת מחקר זו הציגה בפניו נושא חדש ומרתק, המלווה אותו עד היום –  הממשק בין הנדסה לפיסיולוגיה בהדגשת הנוחות התרמית, ובביטוי אחר – תהליכי מעבר חום בגוף החי.

בהמשך פיתח קסדת קירור לראשי טייסי הליקופטרים במהלך השתלמות באחד ממרכזי המחקר של נאסא. ידע זה יושם שנים רבות לאחר מכן בצה"ל, כאשר הוא הוביל את הפיתוח והיישום של מערכת מיזוג האויר האישית לשיריונאים בטנקי המרכבה שהפכה אותם אז ליחידים בעולם המצוידים במערכת כזו.

עם עמיתים וסטודנטים בטכניון עסק בשנות ה – 70 במחקר יישומיי אנרגית השמש. נמדדו לראשונה בעולם ספיקות המים במערכות הסולריות הביתיות, פותח קולט כדורי לריכוז אנרגיית השמש, נבנתה מערכת קולטי אויר להסקת הספרייה של הפקולטה להנדסת מכונות, ובוצע תכנון רעיוני למיזוג בניין הכנסת באמצעות מערכת קירור ספיגה המופעלת באנרגיה סולרית.

במקביל פיתח עניין מתמשך ביישומי תורת מעבר החום ברפואה. ההתמקדות היתה בהרס רקמות ממאירות במקום גידולן בגוף ע"י הקפאתן לטמפרטורות קריוגניות באמצעות חנקן נוזלי או התפשטות גז ארגון בלחץ גבוה. במהלך השנים, ובשיתוף עם מספר רב של סטודנטים משתלמים, פותחו אנליזות תרמיות לטיפול בבעיה, נבנו מערכות ניסוייות וגשושים (Probes) ליישום הטכנולוגיה. הידע שנרכש ופותח רוכז ונערך לפני כ – 35 שנה בשיתוף עם עמית בספר שכותרתו: "מעבר חום בביולוגיה ורפואה –אנליזה ויישומים."

בשנים האחרונות עסק בחקר אפקט צינון הרוח על גוף האדם באקלים קר (Wind Chill). המחקר הסתכם בפיתוח סקלה חדשה לכימות מספרי של אפקט זה המהווה מרכיב בתחזית המטאורולוגית בארצות קרות.

משך כל השנים האלה לימד, הדריך והנחה מספר רב מאוד של מהנדסים לתואר ראשון בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב ועשרות משתלמים לתארים גבוהים. ההתמקדות בהוראה היתה בנושאי תורת הקירור ומיזוג האויר. רבים מהבוגרים ממלאים תפקידים מרכזיים בתעשייה זו ובאקדמיה. היה בין המייסדים של האיגוד הישראלי של מהנדסי קירור ומיזוג אויר.

בצד הניהולי הקדיש שלוש שנים לניהול בית הספר התיכוני-מקצועי "בסמת" של הטכניון בחיפה, כיהן כדיקן הפקולטה להנדסת מכונות והיה משנה לנשיא הטכניון למחקר. לאחר פרישתו לגימלאות מהטכניון, הקים מחלקה להנדסת מכונות במכללת עזריאלי להנדסה בירושלים ומחלקה להנדסת אנרגיית גז ונפט במכללה האקדמית כנרת בה כיהן כדיקן בית הספר להנדסה.

לזכותו מעל 120 מאמרים בעיתונות המדעית וכ – 60 דוחות מקצועיים, עריכת שני ספרים ו – 19 פרקים בספרים. הוא חבר-עמית וחבר לחיים (Fellow Life Member) באגודה האמריקאית של מהנדסי קירור, חימום ומיזוג אויר (ASHRAE), חבר-עמית באגודה האמריקאית של מהנדסי מכונות (ASME), ועמית כבוד בהתאגדות מהנדסי חשמל, אלקטרוניקה ואנרגיה בישראל.

קו מפריד
צילופ פנים של פרופסור יפעת ביטון

פרופ' יפעת ביטון

קו אדום מפריד

נשיאת המכללה האקדמית אחוה

פרופ' יפעת ביטון מונתה לנשיאת המכללה האקדמית אחוה. בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים (מסלול ישיר לדוקטורט) ובוגרת תואר שני בהצטיינות יתרה במשפטים מאוניברסיטת ייל (Yale University).

פרופ' ביטון הייתה פרופסור חברה בבית הספר למשפטים של המכללה למנהל ומילאה במהלך השנים שורה של תפקידים ציבוריים בכירים. היא כיהנה במועצה המנהלית של בנק ישראל, כתבה דו"ח רפורמה לביטוח הלאומי, שימשה חברה בוועדות ציבוריות ואקדמיות וניהלה פעילות ציבורית התנדבותית ענפה ומשפיעה. פעילותה של פרופ' ביטון זיכתה אותה בפרסים רבים בארץ ובחו"ל, לרבות פרס חינוך ארצי, פרס נשיא המדינה על 'מרכז תמורה לקידום השוויון' שהיא ממייסדותיו ועומדת בראשו מזה 15 שנה, פרס לשכת עורכי-הדין בישראל, פרס אדמונד ספרא לתרומה לחברה ועוד.

פרופ' ביטון הייתה חוקרת אורחת כעמיתת קרן פולברייט בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד (Harvard University), מרצה אורחת באוניברסיטת NYU ובעלת מינוי כחברת סגל-חוזרת ב-School of Transnational Law באוניברסיטת בייג'ינג שבסין.         

תחומי המחקר שלה עוסקים בביקורת המשפט מזווית חברתית, דיני נזיקין ואיסור הפליה, ומאמריה הרבים שפורסמו בארץ ובעולם מעמידים אותה בשורה אחת עם בכירי המומחים בתחום.

עשייתה המשפטית הענפה של פרופ' ביטון, הן באקדמיה הן בפרקטיקה המשפטית, הפכה אותה גם למועמדת הצעירה ביותר לשיפוט בבית-המשפט העליון. 

פרופ' ביטון, בת מקרית-מלאכי, גרה בהרצליה ונשואה לעו"ד אייל שטרנברג, ממייסדי 'מרכז תמורה' אף הוא, והיא אמא גאה ליערי ולליילי.

קו מפריד
צילופ פנים של פרופסור ניסים בן דוד

פרופ' ניסים בן דוד

קו אדום מפריד

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי

פרופסור מן המניין לכלכלה, בעל תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב (1995), היה חבר בוועדה למינוי פרופסורים בתחום מדעי החברה במועצה להשכלה גבוהה.

כיהן כראש הסנט במכללת עמק יזרעאל והיה ראש החוג לכלכלה במכללת עמק יזרעאל וכן ראש תחום הכלכלה וראש החוג ללוגיסטיקה במכללה האקדמית גליל המערבי, בחסות אוניברסיטת בר אילן, היה חבר סגל בחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה, שימש בתפקידים ניהוליים בסקטור הבנקאי, בסקטור העיסקי ובסקטור הציבורי. פרסם למעלה מ 60 מאמרים בכתבי עת שיפוטיים בתחומי המאקרו כלכלה, כלכלת עבודה, מימון, צמיחה כלכלית ועוד.

כתב ספרים  בהיקף של אלפי עמודים בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, יחד עם שותפים, בתחום האקונומטריקה ובתחום כלכלת עבודה. לאורך השנים לימד מיגוון רחב של קורסים לתואר ראשון ולתואר שני בתחומי הכלכלה, המימון, ההשקעות ועוד. כתב ופרסם בשפה העברית ובשפה האנגלית את הרומן ״שתיקת יורדי המרכבה״

קו מפריד
צילום פנים של פרופסור חיים ברייטברט

פרופ' חיים ברייטברט

קו אדום מפריד

נשיא האקדמית

גליל מערבי

חיים ברייטברט, פרופסור אמריטוס, סיים את לימודי דוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת בר-אילן (1976) ולאחר השתלמות פוסט דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, ברקליי , הצטרף כחבר סגל בפקולטה למדעי הטבע, אוניברסיטת בר-אילן (1979). בשנת 1985 יצא לארה"ב ושימש במשך למעלה משנה כפרופ. אורח באוניברסיטת וויסקונסין,  מדיסון.

תפקידים ציבוריים: יו"ר אגוד הסגל האקדמי (1986-1990), ראש מחלקה למדעי החי (1992-1995), דיקן פקולטה למדעי הטבע (1995-1997), דיקן מכללות (1997-2004), דיקן הפקולטה למדעי החיים (2004-2009), משנה לדיקן הפקולטה לרפואה (2011-2016), נשיא מכללת צפת (2016-2019), נשיא מכללת אור-יהודה, נשיא המכללה האקדמית אשקלון (החל ממאי 2021). שימש חבר בוועדות שונות: חבר סנט, ועדה מרכזת, ועדת מינויים עליונה, ועדת הקבע, ועדת תקציב ועוד.

פעילות אקדמית ומנהלית: בניית קורסים חדשים בביוכימיה קלינית וכן מבנה ותפקוד ממברנת התא ,ארגון מחדש של תכנית הלימודים במדעי החיים, הקמת מעבדות הוראה ומחקר, חבר בצוות ההקמה של הפקולטה לרפואה, קליטה של כ 40 מדענים חדשים באוניברסיטה, אישורי מל"ג להקמת תכניות לימוד חדשות.

מחקר מדעי: ביוכימאי בתחום פוריות הגבר- ביוכימיה של תאי זרע. פירסם מאמרים רבים בעתונות הבין-לאומית וחבר מערכת של מספר עתונים מדעיים. מעל 85 תלמידי תואר שני ושלישי סיימו לימודיהם במעבדה ובהדרכת פרופ. ברייטברט.

המחקר מתמקד בהבנת התהליכים הביוכימיים המתרחשים בתא הזרע בזמן שהייתו במערכת המין הנקבית בתהליך הנקרא קפסיטציה, תהליך חיוני המאפשר אינטראקציה בין תא הזרע והביצית ,חדירה והפרייה. פריצת דרך חשובה במחקר הראתה לראשונה על קיום תהליך סנטזת חלבונים בתאי זרע בתהליך הקפסיטציה. בנוסף המחקר הראה לראשונה קיום תהליך פולימריזציה של אקטין שהוא חיוני לצורך הפריה תקינה. בגין הישגים אלו זכה בפרס טאונטנבלט למחקר מצטיין מטעם הטכניון בחיפה.

כותרת בעלי תפקידים
צילום של פרופסור יהודה ברנדס

פרופ' הרב יהודה ברנדיס

קו אדום מפריד

נשיא המכללה 

האקדמית הרצוג

יהודה ברנדס הוא נשיא המכללה האקדמית לחינוך הרצוג בגוש עציון ובירושלים.

פרופסור לתלמוד ומוסמך לרבנות מהרבנות הראשית לישראל.

בעבר, מנהל בית הספר התיכון התורני ע"ש הימלפרב וראש בית המדרש בבית מורשה בירושלים.

מחבר ספרים ומאמרים רבים בתחום החינוך והיהדות, בדגש על השילוב בין תורה, אקדמיה וחינוך.

ספרו "המקף והאליפסה – הערכים והאיזונים של הציונות הדתית", (ירושלים תשפ"ב) עוסק במשנת הציונות הדתית והאורתודוקסיה המודרנית.

"על פי דרכו" (ירושלים תשע"ט) הוא אסופת מאמרים על ערכו של היחיד וחינוכו. ספריו "מדע תורתך" ו"אגדה למעשה" ומאמרים רבים נוספים מוקדשים לתחום העיסוק המרכזי שלו: הזיקה בין הלכה לאגדה, למדנות והגות ודרכי הוראתם.   

קו מפריד
צילום פנים של פרופסור יצחק הרפז

פרופ' יצחק הרפז

קו אדום מפריד

נשיא המכללה 

האקדמית עמק 

יזרעאל

פרופ' יצחק הרפז, פרופסור לניהול הינו מומחה לניהול משאבי אנוש, התנהגות ארגונית, יחסי תעסוקה ועבודה. שימש כדיקן ללימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפה, שם גם ייסד וניהל את המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי.

רשימה חלקית של התפקידים אותם מילא במהלך כהונתו באוניברסיטת חיפה כוללת: חברות ב: וועד המנהל; וועדה המרכזת; וועדת המינויים הכלל אוניברסיטאית; חבר הנאמנים; וועדת ביקורת וסנאט האוניברסיטה. נוסף על כך, הרפז אייש/ממלא תפקידים ציבוריים, כגון: חברות בוועדות של המועצה להשכלה גבוהה, נציג ציבור (שופט) בבית הדין הארצי לעבודה, יו"ר האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה וחבר הנהלת האגודה הסוציולוגית הישראלית. הרפז הוא עמית מחקר במרכז לחקר עבודה ומשאבי אנוש באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב. הוא שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות בצפון אמריקה, כולל בית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, מכללת בוסטון, אוניברסיטת בריגהאם יאנג, והמרכז ליחסי עבודה ומשאבי אנוש באוניברסיטת טורונטו.

פרופסור הרפז כתב או השתתף בכתיבתם של למעלה מ- 100 פרסומים מדעיים בכתבי עת חשובים, וכן כתב או השתתף בכתיבתם של שבעה ספרים, ביניהם: ניהול משאבי אנוש: הגישה האסטרטגית [הוצאת אוניברסיטת חיפה, עם פרופ' משולם]; Heavy Work Investment: Its Nature, Sources, Outcomes and Future Directions (הוצאת Routledge); Work and Organizations in Israel (הוצאת Transactions); The Meaning of Work in Israel: Its Nature and Consequences (הוצאת Praeger); ו-The Meaning of Working (הוצאת Academic Press). כמו כן, הרפז שימש או משמש במערכות של כתבי עת כגון: Human Relations ו – The Journal of Managerial Psychology. בנוסף שימש כעורך של גיליונות מיוחדים, בשלושה כתבי עת שונים שהוקדשו לנושא השקעה ניכרת בעבודה (וורקוהוליזם).

הרפז זכה במגוון פרסים ומענקים מקרנות מחקר כגון: הנציבות האירופית; הקרן הדו-לאומית למדע ישראל-ארה"ב ,(BSF) המועצה הלאומית למחקר ופיתוח; הקרן הלאומית למדע (ISF); קרן פורד; משרד המדע; משרד העבודה והרווחה; והמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, הוא משמש כמעריך הצעות מחקר עבור מספר סוכנויות וקרנות בינלאומיות. הוא זכה בפרס חדשנות בהוראה ובפרס המרצה המצטיין. כן, שימש כמנחה של למעלה מ- 60 סטודנטים לתואר שני, דוקטורט ופוסט-דוקטורט.

 

 

קו מפריד

פרופ' דרור ורמן

קו אדום מפריד

נשיא המכללה 

האקדמית ת"א יפו

קו מפריד
צילום פנים של פרופסור אדוארד יעקובוב

פרופ' אדוארד יעקובוב

קו אדום מפריד

נשיא המכון הטכנולוגי חולון

מתמטיקאי, בעל תואר שלישי מאחת האוניברסיטאות המובילות בברית המועצות לשעבר, נשוי ואב לשתי בנות. לאחר השלמת לימודי הדוקטורט, בגיל 30, מונה לפרופ' חבר במתמטיקה באוניברסיטת טשקנט.

פרופ' יעקובוב עלה לישראל בשנת ה-90, לדבריו הוא מרגיש ששב הביתה.

במסגרת עבודתו האקדמית שימש כחוקר בכיר בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל והיה לאחד מהמרצים הידועים בתחום המתמטיקה, זכה בפרס המרצה המצטיין בהוראה ומחקר במתמטיקה מטכניון, מאוניברסיטת תל-אביב ומאוחר יותר גם מHIT- מכון טכנולוגי חולון.

בשנת 1994 פרופ' יעקובוב הצטרף למחלקה למדעים ב-HIT כמרצה מן החוץ במקביל לעבודתו בטכניון. בשנת 1999 התקבל כחבר סגל תקני ובשנת 2007 מונה לדרגת פרופ' מן המניין. ייסד את התוכנית לתואר ראשון במתמטיקה שימושית לתואר ראשון  B.Sc.ושימש כראש המחלקה למתמטיקה שימושית.

פרופ' יעקובוב יזם והקים את הפקולטה למדעים ב-HIT ועמד בראשה כדקן למשך 10 שנים, במהלכן נבנתה הפקולטה כמובילה בתחום מדעי המחשב, מתמטיקה ופיזיקה. בנוסף, שימש כסגן נשיא למחקר ופיתוח בין השנים 2013-2012.

 

פעילותו המחקרית הענפה כללה שני מספרי מחקר במתמטיקה שפורסמו בהוצאת Springer:

"Moduli in Modern Mapping Theory"

"The Beltrami Equation – A Geometric Approach"

ספרי לימוד אוניברסיטאיים (כולל ספר לימוד אלגברה לינארית בעברית שבשימוש כלל האוניברסיטאות בישראל). בנוסף, פרופ' יעקובוב פרסם למעלה מ-100 מאמרים מדעיים בכתבי עת מובילים והנחה עשרות סטודנטים לדוקטורט ותואר שני. הוא הוביל מספר פרויקטים בתעשייה בתחום פיתוח טכנולוגיות סולאריות בחלל, סיבים אופטיים, טכנולוגיות דיגיטליות בהוראה ואופטימיזציה לתהליכים תעשייתיים.

 

כנשיא HIT פרופ' יעקובוב מתמקד בהובלת המכון לפיתוח אקדמי מתקדם תוך צמיחה של המכון במטרה להבטיח התאמה של הבוגרות והבוגרים לצרכים משתנים בהתאם למציאות המשתנה בקצב מואץ.

החזון שאותו מוביל ובו עוסק פרופ' יעקובוב מתרכז בשלושה זרקורים: אקדמיה – חברה – תעשייה

אקדמיה: שילוב הוראה אקדמית דינמית לצד מחקר ופיתוח יישומי על ידי סגל אקדמי מצוין ותוכניות לימוד ייחודיות ורלוונטיות. תעשייה: שיתוף פעולה הדוק עם ארגונים מהתעשייה, למען הכשרת בוגרים מותאמים לצרכים המשתנים וקליטתם בצורה מיטבית בתעשיית. חברה: הנגשת השכלה גבוהה איכותית לכלל מגזרי החברה בישראל באמצעות תמיכה, והקמת מרכזי פרט המסייעים למגזרים שונים בחברה בדרכם אל התואר ב-HIT.

 

חזונו של פרופ' יעקובוב פרץ את גבולות מדינת ישראל והוא מביט לעולם הרחב, החזון לבינלאומיות הוביל את HIT לפיתוח קשרים אקדמיים ושותפויות בינלאומיות ב-130 מוסדות אקדמיים מהעולם מ-35 מדינות.

HIT מדורג כאחד מתוך עשרת המוסדות האקדמיים המובילים במחקר בישראל.

 

 

 

קו מפריד
צילופ פנים של פרופסור שמעון לויצקי

פרופ' שמעון לויצקי

קו אדום מפריד

נשיא המכללה

האקדמית סמי

שמעון

 

 

פרופ' לויצקי שמעון (סמיון) התמנה לתפקיד נשיא המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון באפריל 2021. עלה לישראל מברית המועצות לשעבר ב-1996 בדרגת פרופסור מן מניין לאחר 25 שנות עבודתו בפקולטה למתמטיקה יישומית באחת האוניברסיטאות המובילות. בעל תארים PhD ו-DSc בפיזיקה ומתמטיקה. לאחר תקופה קצרה של העסקה באוניברסיטת בן-גוריון, עם הקמתה של SCE, הצטרף ב-1997 לסגל של היחידה למתמטיקה, ובה עבר דרך ממרצה בכיר עד לפרופסור מן המניין (ב-2012). במהלך הקריירה האקדמית לימד קורסים מתמטיים רבים במסלולים לתואר ראשון ושני גם במכללה וגם באב"ג; פעמים רבות זכה להוקרה בתור מרצה מצטיין ומוערך. ב-2010 זכה לפרס של משרד הקליטה על תרומתו לחינוך.

תחום העיקרי של מחקרו של פרופ' לויצקי שמעון – מידול מתמטי של תהליכים דינמיים במערכות רבות פאזות, לרבות מערכות מורכבות על בסיס נוזלים בעלי תכונות מיוחדות. בתחום זה פרסם מעל 180 מאמרים, דוחות, פטנטים ונתן הרצאות בעשרות כנסים בין-לאומיים. כתב מספר ספרים, ביניהם המונוגרפיה הראשונה בעולם בתחום של דינמיקת בועות בנוזלים פולימריים. יחד עם שותפיו ביחידה למתמטיקה פרסם "מדריך במשוואות דיפרנציאליות רגילות להנדסה" (מהדורה הרביעית של הספר יצא לאור ב-2017), אשר הפך לספר לימוד בקורס של משוואות דיפרנציאליות רגילות במוסדות האקדמיים רבים בארץ. 

בשנים 2017-2021 כיהן כדיקן הפקולטה להנדסה בקמפוס באר שבע של SCE. במוקד של פעילותו המגוונת בתקופה זו היו קליטה וטיפוח חברי סגל, קידום המחקר במחלקות של הקמפוס, שיפור איכות ההוראה ופתיחת התמחויות חדשות, חיזוק קשרים עם התעשייה.

עם כניסתו לתפקיד הנשיא, ממשיך לתרום להתפתחות המוסד והמשך ההתקדמות של המכללה בהתאם לערכיה.

קו מפריד
צילום פנים של פרופסור ציפי ליבמן

פרופ' ציפי ליבמן

קו אדום מפריד

נשיאת

סמינר הקיבוצים

 

פרופ' ציפי ליבמן מכהנת כנשיאת מכללת סמינר הקיבוצים זה כעשור.

מוסמכת בהצטיינות בתחום הביולוגיה המולקולרית, בעלת תואר שני נוסף אף הוא בהצטיינות בתחום של הערכה ושיטות מחקר בחינוך, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. כמו כן בעלת תואר שלישי מהפקולטה לחינוך והמחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרופ' ליבמן היא פרופ' חבר שתחומי התמחותה הם הוראה, למידה והערכה ומדיניות חינוך והכשרת מורים. במהלך שנותיה כחוקרת חינוך פרסמה עשרות מאמרים בעברית ובאנגלית, והייתה שותפה לכתיבה ולעריכה של עשרה ספרים. פרופ' ליבמן משמשת כחברת מערכת בכתבי העת הבאים:  Studies in Educational Evaluation;  Internatio​nal Review of Education ו- Journal of Computing and Social Informatics

פרופ' ליבמן הינה חברה באגודות בינלאומיות בתחום החינוך ומוזמנת תדיר להציג בפאנלים של ארגוני חינוך בינלאומיים, כמו: ארגון ה- AEA ו- NAFSA  . פרופ' ליבמן הייתה חברה בוועדות רבות בתחום ההשכלה הגבוהה בישראל, וביניהן:  המועצה להשכלה גבוהה,  ועדת דוברת, הוועדה האקדמית שליד המדען הראשי במשרד החינוך. בנוסף מכהנת פרופ' ליבמן כדירקטורית בחברה למתנס"ים.

 

קו אדום מפריד
צילום של פרופסור אריה מהרשק

פרופ' אריה מהרשק

קו אדום מפריד

נשיא המכללה האקדמית להנדסה בראודה כרמיאל

אריה מהרשק, בוגר הנדסת חשמל בטכניון, פרופ' להנדסת תעשייה וניהול, נבחר לתפקיד נשיא 'המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה' במרץ 2012.

טרם בחירתו לתפקיד, ייסד פרופ' מהרשק את המרכז ליזמות ולחדשנות במכללה, ובהמשך כיהן בתפקיד ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול.

לפני הגיעו למכללה שימש מהרשק בתפקידים בכירים בתחום המחקר, הפיתוח והשיווק בחברת רפא"ל (1989-1976); ובמהלך שבתון, כעמית מחקר באוניברסיטת סטנפורד (1985-1984), פיתח מערכות אלקטרוניות לבקרת זרועות גמישות לרובוטים.

עשרה פטנטים רשומים על שם מהרשק בתחומי האלקטרוניקה והפלסטיקה – המשקפים פיתוח מוצרים חדשניים, עיצוב אבות טיפוס, כינון קווי ייצור במזרח הרחוק, ושיווק בשוק האמריקאי.

בנוסף, פרסם פרופ' מהרשק מחקרים רבים, הרצה בכנסים בינלאומיים בתחום מחקרו – אסטרטגיה שיווקית, ייעץ לחברות עסקיות; ונטל חלק משמעותי בתהליך פיתוח יתרון תחרותי לתעשייה הישראלית בצוות רב-תחומי בראשות פרופ' Michael Porter.

בעת שנבחר לנשיא, היתה המכללה – כתולדה של עיוות היסטורי מתמשך – נתונה לחלוטין לשליטת רשת 'אורט ישראל'. מהרשק הוביל, כנגד כל הסיכויים, מהלך נחוש לעצמאות המכללה ולניתוקה מרשת אורט, וחולל בכך שינוי יסודי המהווה מופת להסדרת הממשל התאגידי בזירה האקדמית בישראל.

כנשיא, מושקעים מיטב מאמציו ליישום עקרונות החינוך ההנדסי בעיצוב דמותו של המהנדס העתידי באמצעות הסטת הדגש מהוראה עיונית-מדעית ללמידה פעילה ומוטת תכן; לשילוב כישורי אוריינות דיגיטלית החיוניים לתפקוד מהנדסי הדור החדש; לפיתוח קשרים גלובלים עם מוסדות אקדמים מובילים; ולמימוש ייעוד חדש אותו הציב למכללה – השבחת הפריון של התעשייה הישראלית באמצעות יישום תובנות המהפכה התעשייתית הרביעית Industry 4.0)). ייעוד זה, הצהרה אקדמית-הנדסית על פיה הוביל מהרשק את המכללה לכינון המכון הלאומי לייצור מתקדם, משקף ומשרת היטב את חזון המכללה – הכשרת מהנדסים לתואר אקדמי מהמובילים בישראל.  

פרופ' מהרשק מתגורר בשבי-ציון משנת 1973, נשוי (לד"ר דפנה מהרשק, אדריכלית), אב לארבעה בנים, סב לשישה נכדים.

קו אדום מפריד
צילופ פנים של פרופסורעמי מויאל

פרופ' עמי מויאל

קו אדום מפריד

נשיא אפקה 

המכללה האקדמית 

להנדסה בתל אביב

פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה – המכללה האקדמית בתל-אביב, הוא בעל תואר דוקטור בתחום הנדסת חשמל ומחשבים מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב ומומחה בתחום הזיהוי האוטומטי של דיבור. 

לפני הצטרפותו לאקדמיה מילא פרופ' מויאל במשך 15 שנים מגוון תפקידים בתעשיית ההיי-טק, ובהם סמנכ"ל פיתוח ומנכ"ל חברת NSC (Natural Speech Communication) העוסקת בפיתוח מוצרים בתחום זיהוי דיבור. עם הצטרפותו למכללת אפקה, בשנת 2010, ייסד פרופ' מויאל את המרכז לעיבוד שפה במכללה ועמד בראש בית הספר להנדסת חשמל.

בתפקיד נשיא מכללת אפקה, שאליו התמנה בשנת 2014, מוביל פרופ' מויאל אסטרטגיה של שינוי תהליך החינוך של מהנדסים והתאמתו לצורכי עולם התעסוקה המשתנה ולדור הסטודנטים החדש; בהובלתו מתמקדת המכללה בשילוב מיומנויות אישיות בתוצרי הלמידה של התהליך החינוכי, בהטמעת שיטות פדגוגיות חדשניות בכיתות הלימוד, בעידוד פעילויות שונות ברחבי הקמפוס ומחוצה לו – ולא רק בכיתה, בחידוש המרחבים הפיזיים של הקמפוס ובהידוק קשריה עם התעשייה ומערכת החינוך – כל אלה כדי להקנות לסטודנטים של המכללה כישורים חיוניים הנדרשים ממהנדסים בעולם המודרני וליצור הוויית לימודים שבה מצוינות שלובה בהנאה.

קו מפריד
צילופ פנים של פרופסור חיים סוקניק

פרופ' חיים סוקניק

קו אדום מפריד

נשיא המרכז 

האקדמי לב

לא העביר קורות חיים

קו מפריד
צילום פנים של ברטולד פרידלנדר

פרופ' ברטולד פרידלנדר

קו אדום מפריד

נשיא המכללה

האקדמית הדסה

י-ם

 

פרופ' ברטולד פרידלנדר הוא נשיא המכללה האקדמית הדסה משנת 2012. 

הוא בעל תואר שני בביו-כימיה מהאוניברסיטה של צ'ילה ותואר שלישי במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה רפואית מ- UCLA. הוא מחברם של יותר מ-50 פרסומים בכתבי עת אקדמיים יוקרתיים.  

פרופ' פרידלנדר ייסד את החוג לביוטכנולוגיה במכללה ועמד בראשו מפתיחת החוג ב- 2004 ועד לתחילת כהונתו כנשיא. החוג לביוטכנולוגיה היה החוג הראשון בתחום זה לתואר ראשון בארץ.                         

כמו כן, מכהן כפרופסור אורח באוניברסיטת רטגרס שבניו-ג'רסי ארה"ב משנת 2005  – 2022.

נוסף על ניסיונו האקדמי והתעשייתי העשיר בביו-טכנולוגיה ובתרופות בוטאניות, הוא שימש מנכ"ל בחברות הֶזְנֵק (סטארט-אפ) לביוטכנולוגיה בישראל ובמדינות נוספות. פרופ' פרידלנדר היה גורם מוביל בפרוייקט Bio-Explore  – פרויקט מחקרי במימון האיחוד האירופי, לזיהוי צמחים ים-תיכוניים בעלי סגולות רפואיות ועמד גם בראש פרויקט המשך  של משרד החקלאות .

פרופ' פרידלנדר מחויב למשימה וחזון של הנגשת ההשכלה הגבוהה לקהלים והאוכלוסיות השונות בחברה הישראלית, לדאגה ללימודים אקדמיים איכותיים במקצועות מובילי קרירה בסביבת לימודים תומכת יחד עם כבוד הדדי וסובלנות. 

מאז כניסתו לתפקיד נשיא המכללה, מספר הסטודנטים גדל מ כ-2,100 סטודנטים בחוגים האקדמיים ל- כ- 5,000 סטודנטים,. בנוסף אליהם מספר הסטודנטים במכינות גדל  למעל 700, ונוספו מכינות ייעודיות לקבוצות אוכלוסייה מוגדרות.  פרופ' פרידלנדר פיתח כמענה ליוזמה  של המועצה להשכלה גבוהה להנגשת הלימודים האקדמיים לאוכלוסייה החרדית  את תוכנית המח"ר של המכללה. תוכנית  המח"ר של המכללה היא הגדולה ביותר בארץ וכוללת היום כ-800 סטודנטים בתוכניות אקדמיות ובמכינות. 

קו מפריד
צילום פנים של פרופסור ניר קידר

פרופ' ניר קידר

קו אדום מפריד

נשיא המכללה האקדמית ספיר

פרופסור ניר קידר הוא משפטן והיסטוריון. קודם להיותו נשיא המכללה האקדמית ספיר, הוא כיהן כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים של המכללה, וקודם לכן עמד בראש בית הספר למשפטים בספיר, והיה פרופסור למשפטים והיסטוריה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' קידר מכהן כיושב ראש הוועד המנהל של קרן ISEF, הקרן הבינלאומית לחינוך.

פרופ' קידר בעל תואר ראשון במשפטים ובהיסטוריה כללית מטעם אוניברסיטת תל-אביב ובעל תואר דוקטור למשפטים ולהיסטוריה של המשפט מטעם אוניברסיטת Harvard. הוא התמחה אצל נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק.

תחומי העניין שלו הם היסטוריה ישראלית, היסטוריה של המשפט המודרני, משפט השוואתי ותורות המדינה והמשפט.

צילופ פנים של פרופסור אביעד קליינברג

פרופ' אביעד קליינברג

קו אדום מפריד

נשיא המרכז האקדמי רופין

 היסטוריון ישראלי, אינטלקטואל ציבורי ופרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בתרבות ימי הביניים באירופה, בתולדות הנצרות, בהוויה של המרחב החילוני ובסוגיות ליבה של החברה בישראל. משנת 2021 מכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין.

פרופ' קליינברג קיבל דוקטורט בהצטיינות בשנת 1989 באוניברסיטת טורונטו. בשנת 1991 הצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב. הוא התמנה לפרופסור חבר בשנת 2004 ולפרופסור מן המניין בשנת 2008.

בין השנים 2000 – 2004 כיהן קליינברג כראש החוג ללימודים כלליים ובינתחומיים באוניברסיטת תל אביב.

מאז שנת 2001 עומד בראש ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב ע"ש חיים רובין. תחת ניהולו פירסמה ההוצאה ספרי מחקר ותרגומים של יצירות מופת כמו "מורה נבוכים" לרמב"ם, "הקוראן", "דברי הבודהה" ו"פאוסט" מאת גתה. 

בין השנים 2015 ל-2019 עמד בראש בית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ, בית ספר שבו שותפים החוג להיסטוריה כללית, החוג ללימודי מזרח אסיה החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה.

לאורך השנים פרסם פרופ' קליינברג, ספרים רבים בהוצאות היוקרתיות ביותר. ספריו תורגמו לשבע שפות. הוא פרסם מאות מאמרים בכתבי עת מדעיים ובעיתונות הישראלית והבין לאומית

קו מפריד
צילופ פנים של פרופסור מיכאל קלינגהופר

פרופ' מיכאל קלינגהופר

קו אדום מפריד

נשיא האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

מחבר הספר Mr. Karr, Would You Teach Me How to Drive a Double Bass?""

מחנך, נגן קונטרבס ומנצח. למד בארצות הברית עם אמן הקונטרבס גארי קאר ועם המנצח אוטו ורנר מילר, באוניברסיטאות ייל ,(Master of Music)  ואוניברסיטת הרטפורד ( Doctor of Musical Arts).     בהמשך השתלם גם בבית הספר לחינוך בהרווארד כחלק מעבודת פוסט דוקטוקרט. ספרו מלווה ב18 סרטוני וידאו בערוץ YouTube שזכו להצלחה רבה ומאות אלפי צפיות, ובDVD שיצא לאור בארה"ב בשם
"For Teachers (Not) Only".

ניגן בתזמורת הסימפונית ראשון לציון ובתזמורת סינפונייטה באר שבע וכיום הוא פעיל כסולן, כנגן רסיטלים וכמנצח ומרבה ללמד בכיתות אמן בארץ ובחו"ל. פרופ׳ קלינגהופר הוא מרצה מבוקש בארץ ובעולם.
הקורס שלו ״המוסיקה כראי התרבות המערבית״ נמצא בפלטפורמה הבינלאומית EdX.

פרופ' מיכאל קלינגהופר הוא חבר בסגל האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים מאז 1987. בשנים אלו לימד קונטרבס, מתודיקה ומקצועות אחרים, הדריך הרכבים וניצח על תזמורות. הוא כיהן כראש המחלקה לכלי מיתר,  כדיקאן הסטודנטים (אז הקים את היחידה לקהילה ונוער ע"ש יצחק נבון, אשר זיכתה את האקדמיה בפרס המועצה להשכלה גבוהה במשך שנתיים ברציפות), כדיקאן הפקולטה לאמנויות הביצוע (אז הקים את התוכנית ע"ש יונס וסוראיה נזריאן למצטיינים בתחום המוסיקה הקאמרית), וכסגן נשיא לעניינים אקדמיים. החל משנת הלימודים תשפ״ב מכהן כנשיא האקדמיה.

לצד פעילותו האקדמית והאומנותית, פרופ׳ קלינגהופר מרבה להקדיש זמן ומרץ לעבודה עם מוסיקאים צעירים בפרויקטים ותכניות לבני נוער מכל שכבות האוכלוסייה בארץ ובעולם.

 

צילום פנים של פרופסור אהרון קלרמן

פרופ' אהרון קלרמן

קו אדום מפריד

נשיא המכללה 

האקדמית צפת

כיהן כנשיא המכללה האקדמית צפת בשנים 2007-2014, ולאחר מכן מונה בשנית מאז 2019.

בין כהונותיו כנשיא, כיהן כחבר המועצה להשכלה גבוהה. קודם לכן כיהן כסגן נשיא למינהל באוניברסיטת חיפה (1995-2004).

פרופ' קלרמן הוא במקצועו האקדמי גיאוגרף, וקיבל את תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת בוסטון בשנת 1976. לימד והתקדם בסולם האקדמי באוניברסיטת חיפה עד לפרישתו ממנה בשנת 2004. לימד גם באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון בישראל, ובאוניברסיטאות בוסטון, מיאמי ומרילנד בארה"ב, ובאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. היה גם עמית פולברייט, וכן כיהן כסגן הנשיא של האיגוד הגיאוגרפי הבינלאומי (2008-2014).                               

תחומי התמחותו הנוכחיים הם הגיאוגרפיה של האינטרנט וניידויות אישיות. חיבר 13 ספרים, כ-100 מאמרים, ומספר רב של פרסומים נוספים.

קו מפריד
צילום פנים של שיזף רפאלי

פרופ' שיזף רפאלי

קו אדום מפריד

נשיא שנקר

הנדסה. עיצוב. אמנות

לא העבירו תוכן למרות תזכורות

קו מפריד
צילופ פנים של פרופסורעדי שטרן

פרופ' עדי שטרן

קו אדום מפריד

נשיא המרכז האקדמי רופין

פרופ׳ עדי שטרן הוא נשיא בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. שטרן הוא מאמין נלהב בכוחם של האמנות, העיצוב והאדריכלות להשפיע על העולם ולשנותו לטובה. הוא דוגל במצוינות ובחשיבותו וייחודו של החינוך לאמנות ועיצוב, במטרה לקדם פיתוח ושכלול של המבט הפלורליסטי, החשיבה הביקורתית, היצירתיות והמקוריות.

לתפיסתו, בצלאל, המקבלת ללימודים את היוצרים והיוצרות המוכשרים ביותר, מחויבת להכשירם ולהופכם לאמנים, אדריכלים ומעצבים מן השורה הראשונה, שיהיו גם שגרירים וסוכני שינוי; מעורבים בסביבתם, עתירי ידע ומיומנויות ובעלי רצון ויכולת להשפיע על התרבות, החברה והכלכלה בישראל ובעולם.

פרופ׳ עדי שטרן הוא מעצב גרפי, מרצה ומחנך. כאיש בצלאל שטרן החל את דרכו המקצועית כסטודנט במחלקה לעיצוב גרפי ומאז 1997 הוא מלמד באקדמיה וכיהן בתפקידים שונים, בין השאר כראש מסלול, ראש המחלקה לתקשורת חזותית (2016-2008) ומ״מ נשיא האקדמיה. החל מאוקטובר 2015 מכהן שטרן כנשיא בצלאל.

פרופ' שטרן הוא בוגר בהצטיינות של המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל ומוסמך בהצטיינות בטיפוגרפיה ועיצוב גופנים מאוניברסיטת רדינג, בריטניה. עם תום לימודיו בבצלאל, עבד שטרן במשך כשנתיים בסטודיו של דוד טרטקובר. בשנים 1994–2015 הוביל שטרן סטודיו לתקשורת חזותית וטיפוגרפיה שהתמחה בעיצוב בתחומי התרבות והאמנות.

בין הגופים עימם עבד לאורך השנים ניתן למנות את מוזיאון העיצוב חולון, מוזיאון תל אביב לאמנות, להקת המחול בת-שבע, האוניברסיטה העברית, פסטיבל ישראל, המרכז הבינתחומי הרצליה, שידורי קשת והאופרה הישראלית. במסגרת עבודתו עם יד ושם, ניהל שטרן את עיצוב התקשורת החזותית והטיפוגרפיה בתערוכת הקבע בביתן היהודי באושוויץ.

עוד ייעץ בתחום עיצוב הגופן לחברות מהחשובות בעולם, ביניהן: Microsoft Typography, Linotype, Monotype. לצד פעילותו כמעצב, שטרן חוקר ומרצה על תולדות הכתב העברי ועיצובו.

שטרן הוא אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות וזוכה פרס העיצוב מטעם משרד החינוך והתרבות. עבודותיו נכללו בתערוכות רבות וזכו בפרסים שונים בארץ ובעולם. ראויים לציון במיוחד הפרס הראשון בתחרות איגוד המעצבים הטיפוגרפים של טוקיו, ועיטורי הכסף והארד בתחרות Art Directors Club, New York. 

במהלך כהונתו כנשיא הוביל פרופ' שטרן מהלכים משמעותיים לקידום בצלאל בתחום האקדמי והטכנולוגי, וכן את בנייתו של הקמפוס החדש של האקדמיה במרכז ירושלים – קמפוס מרהיב ומרשים, ובו תשתיות מן המתקדמות בעולם. הקמת המבנה החדש מסמנת את חזרתה של בצלאל אל מרכז העיר ומבשרת את יצירתו של קמפוס עירוני ושוקק

צילום פנים של פרופסור אליעזר שלו

פרופ' אליעזר שלו

קו אדום מפריד

נשיא המכללה האקדמית תל-חי

פרופ' אליעזר שלו נבחר בפברואר 2022 לנשיאה השמיני של המכללה האקדמית תל-חי, הניצבת בצמרת המכללות הציבוריות בישראל ומונה שלוש פקולטות: פקולטה למדעי החברה והרוח, פקולטה למדעים ופקולטה לחינוך והוראה.

פרופ' שלו, יליד 1948, מחזיק קתדרה ופרופ' אמריטוס מהטכניון. בין השנים  2011-2016  כיהן  כדקן הפקולטה לרפואה בטכניון ובשנים 2022 – 2018 שימש כסגן ואח״כ כמשנה לנגיד האוניברסיטה שהוקמה ע"י הטכניון בגוואנדונג, סין.  

פרופ' שלו החל את לימודי הרפואה בשנת 1970 באוניברסיטת בולוניה באיטליה, והמשיך את לימודיו בשנים 1973–1976 בטכניון בחיפה. בשנת 1977, החל את התמחותו ברפואת נשים, מיילדות ופריון בבית חולים העמק. בשנת 1982, במהלך התמחותו, נסע להשתלמות בבתי החולים המשויכים לאוניברסיטת לונדון שם עסק במחקר בפיזיולוגיה של העובר כמו התרגלות של העובר לגירויי קול והתמחה בבדיקות אולטרסאונד במיילדות, תחום שהיה בין מייסדיו בישראל והיה ליו"ר הנבחר הראשון של החברה הישראלית לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה. בשנת 1983 קיבל את תעודת המומחה, בשנת 1988 ניהל את יחידת האולטרסאונד בשיבא ומשנת 1989 ועד 2016 ניהל את חטיבת נשים ויולדות בעמק, עפולה.

במהלך הקרירה שלו הוא ביצע פעולות חלוציות כמו דגימת דם עובר מחבל הטבור שלו, עירויי דם לעוברים וניתוחים תוך-רחמיים כמו שחרור חסימת דרכי שתן והחייאת עובר בעודו ברחם.

פרופ' שלו היה יו״ר האיגוד הישראלי למיילדות גינקולוגיה ופריון, ומשנת 2013 משמש כיו"ר המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה במשרד הבריאות.  הוא עדיין חוקר פעיל ועוסק במעבדתו בבי"ח "העמק" בהבנת מנגנון הלידה ובפיתוח מודל אקס-ויוו ליצירת ביציות אדם.

בשנת 2017 זכה באות מפעל חיים של משרד הבריאות. בנימוקים לפרס נכתב: "פעילותו בתחום רפואת הנשים, המיילדות והפריון, קידמה רבות את הטיפול המקצועי בארץ בכלל ובפריפריה בפרט. תרומה נוספת שלא תסולא בפז היא קידום הפקולטה לרפואה בטכניון כמובילה בתחומה, וקידום המועצה הלאומית לרפואת נשים, יילודים וגנטיקה שבראשה הוא עומד".

צילום פנים של פרופסורית יולי תמיר

פרופ' יולי תמיר

קו אדום מפריד

נשיאת המכללה

האקדמית בית ברל

קו מפריד

פרופ׳ מיכל בלר

כותרת בעלי תפקידים שניה

נשיאת המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט 

פרופ' מיכל בלר מכהנת מאז מרס 2022 כנשיאת המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. טרם האיחוד בין מכללת לוינסקי לחינוך והמכללה האקדמית בווינגייט כיהנה מיכל במשך שבע שנים כנשיאת מכללת לוינסקי לחינוך. תחום התמחותה העיקרי הוא מדידה והערכה בחינוך.

מיכל היא המנכ"לית המייסדת של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). עוד קודם לכן שימשה מנהלת מחקר בכירה במחלקת המחקר והפיתוח של מכון המבחנים הגדול בעולם – Educational Testing Service  (ETS). נמנתה עם הסגל האקדמי במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, שם גם הקימה וניהלה את מרכז שה"ם, העוסק בשילוב טכנולוגיות בלמידה; לפני כן עמדה בראש המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

צור קשר